Search

מה אנחנו מפספסים בדרך לאושר?

Updated: Nov 23, 2021



"ההגדרה שלי היא שאושר הוא "החוויה המשלבת הנאה ומשמעות". אדם מאושר נהנה מרגשות חיוביים ובד בבד תופס את חייו כתכליתיים"

("באושר ובאושר" עמ' 43, ד"ר טל בן שחר)


נראה שהדרך אל האושר טמונה בבאלאנס העדין שנמצא בין המשקל שיש להנאה/עונג בחיים שלנו לבין המשקל של תחושת המשמעות שאנחנו מסתובבים איתה בעולם הזה.

החלק של ההנאה מתייחס לחויות קטנות כגדולות שמעניקות לנו רגעים של רגשות חיוביים כמו שמחה/התרגשות ועוד. הרגעים הללו יכולים לבוא לידי ביטוי בצורות שונות, כל אחד לפי הצרכים שלו. אצל אחד זה יהיה זמן בילוי מרובה עם חברים ואצל האחרת צפייה מרובה בסרטים בבתי קולנוע (ועוד דוגמאות רבות מהנות אחרות. וזה הזמן לחשוב – מהם רגעי ההנאה שלכם/ן?).

בנוסף, חשוב שנבין שהחלק של הנאה בחיים שלנו עונה על הצורך שלנו כבני אדם ברווח עכשווי שיש לנו, כאן ועכשיו.


החלק של תחושת המשמעות שאנחנו מסתובבים איתה מתייחס לידיעה הברורה שיש לנו תכלית בעולם הזה שהיא מעבר לכאן ועכשיו ומעבר להתעסקות בהנאות העכשויות והפרטיות שלנו. גם תחושת המשמעות, כמו תחושת ההנאה, יכולה לבוא לידי ביטוי בצורות שונות אצל אנשים שונים. האחד ימצא משמעות בגידול צאצאיו והאחרת בהתנדבות במחלקות ילדים בבתי חולים. המשותף לכולם הוא שהעשייה הזו מעניקה תחושת משמעות שתואמת לסט הערכים שלנו (נתינה/אמפתיה ועוד) ואינה תלויה בציפיות של הסביבה מאיתנו.

שימו לב שבניגוד לרווח העכשווי שמעניקה לנו תחושת ההנאה, תחושת המשמעות מעניקה לנו רווח עתידי שאינו תמיד מורגש בכאן ועכשיו.


בקורס "פסיכולוגיה חיובית" (מרכז "מיטיב") שהשתתפתי בו השנה גם דובר רבות בשיעורים השונים על שני המרכיבים הללו של האושר – הנאה/עונג ותחושת משמעות.

שמתי לב שבשיעורים שמדברים על תחושת התכלית שיש לנו בעולם, הרגשתי מאוד בנוח ובמקום מאוד טוב ובטוח. בעוד שלא מעט תלמידים ותלמידות התקשו להצביע באופן מדויק על המקום שבו הם מרגישים שהם משמעותיים בעולם הזה ועל עשייה עם תכלית, אני שיתפתי בזרימה ובקלות על התכלית הברורה שלי לעשות טוב לאחרים דרך אימוני הפילאטיס שלי ב 20 שנים האחרונות (בין אם מדובר באימונים הפרונטליים ובין אם מדובר באימונים הדיגיטליים). דרך האימונים אני מסייעת לנשים (בעיקר) להתחבר לגוף שלהן, לדאוג לו, לחזק ולטפח אותו. לעשות טוב לנפש שלהן דרך הריכוז בתרגילים והריכוז אך ורק בעצמן ובאיך הן מרגישות וחשות בזמן ביצוע האימונים. בנוסף גם שיתפתי בכובע הנוסף שהוספתי לעצמי לפני כשנתיים של ייעוץ לנשים בכניסה לתהליכי אורח חיים בריא וגמיש וכפועל יוצא מזה לשחרר משקל מגופן ולהעלות את הערך העצמי שלהן בעיניי עצמן.


החלק שבו יותר התקשתי לעומת התלמידים/ות האחרים/ות בקורס היה החלק של ההנאה בחיים שלי. ניתנו מספר תרגילים בשיעורים שונים שדרכם בעצם ביקשו מאתנו לחפש (ולמצוא) את אותם רגעים ופעולות בחיים שמסבות לנו הנאה בזמן הווה. הופתעתי לגלות שלוקח לי לא מעט זמן חיפוש אחר אותם רגעים ואם כבר כן מצאתי אותם (כגון – בילוי עם חברות, קריאת ספרים, אפייה), גיליתי שהזמן שאני מקצה להם ביומיום שלי הוא מינורי מדי.


כבנ(ת)אדם שמאז ומתמיד החזיקה מעצמה מאושרת, התחלתי להבין (ממש לאט) שיש לי עוד דרך לעשות ושהפיצוח לדרך הזו טמון בחיבור לחויות שעושות לי טוב (ולא רק לאחרים) ובהגברת החלק שיש להן בחיים שלי.


כשהתחלתי יותר לנבור בנקודה הזו הבנתי שאני למעשה משמרת את "מאזני האושר" שהיו בבית שגדלתי בו.

ולמה אני מתכוונת?

דמיינו מאזניים (אני מדמיינת זהובים יפים שהיו לנו פעם בבית) שבחלק אחד שלהם יש את משקולות ההנאה בחיים שלנו ובחלק השני את משקולות תחושת התכלית בחיים שלנו.

בבית ילדותי שיחסית היה בית מאושר (ותודה על זה) החלק של ההנאה במאזניים תמיד היה גבוה יותר מהחלק של המשמעות. משמע שהיה משקל כבד יותר למשמעות מאשר להנאה.


אמנם להוריי היו רגעי הנאה לא מעטים של אירוח חברים/בילויים משפחתיים/צפייה בסרטים וכיוצב אך הנפח שלהם יחסית היה קטן לעומת תחושת התכלית שעבדו בשבילה (גידול אחיותיי ואני, התעסקות מרובה בעזרה לנזקקים ודגש על לגרום לאחרים שמחה).

אעז ואומר שהנאה ממושכת לפעמים אפילו נתפסה כבזבוז זמן.


ההבנה החשובה הזו גרמה לי לבחון את הקשר שלי כיום כאדם בוגר עם תחושת ההנאה בחיי וגיליתי שאני מתנהלת בדיוק לפי אותם דפוסי מחשבה והתנהגות שגדלתי עליהם.

מצד אחד אני לא מתנזרת מהנאות, מצד שני אני בהחלט מרגישה סוג של בהלה כשהן מרגישות לי ארוכות או מרובות מדי (לטעמי).


המודעות להבנה החשובה הזו עוזרת לי לנקוט יותר פעולות יזומות (שהן לגמרי לא באוטומט שלי!) שיובילו לצבירת חויות יומיומיות ויתנו יותר משקל לחלק של ההנאה בחיי (התעקשות על פגישות עם חברות/יותר זמן קריאה/יותר זמן אפייה ועוד). דבר שבהחלט מגביר לי את מדד האושר בחיים שלי וגורם לי להמשיך ולנוע קדימה ולהתפתח טוב יותר ומהר יותר בכל החזיתות בחיי.


האם גם אתם מרגישים שאתם רוצים לעלות את מדד האושר בחיים שלכם?

אם כן, ממליצה לכם לפעול באותה הדרך –

ערכו לעצמכם רשימה בראש או בכתב של כל הדברים שגורמים לכם להנאה ולרגשות חיוביים (לדוגמה – פעילות גופנית, מפגשים עם חברות, בילוי בים וכן הלאה) ורשימה נפרדת של דברים שאתם עושים שגורמים לכם תחושת משמעות בחיים (לדוגמה - מקומות שאתם מתנדבים בהם, קרוב משפחה או חבר שאימצתם כבן חסותכם, השקעה רגשית בילדיכם וכן הלאה). ועכשיו, דמיינו מאזניים שבצד אחד יש את משקולות ההנאה ובצד שני את משקולות המשמעות ובדקו האם הם באותו הגובה או שיש צד אחד כבד/קל יותר שמשבש את הבאלאנס ומעכב את הגברת האושר בחייכם?


לתחושתכם – לאן כף המאזניים תיטה? לכף ההנאה או לכף המשמעות?

אני ממש סקרנית לשמוע מה יצא לכם!

שתפו אותי בתגובות


נתראה בבלוג הבא

שלכם/ן

גלי








86 views0 comments

Recent Posts

See All