Search

החיים המפולטרים שלנו

Updated: Jun 29


לפני כשנה באחת מהשבתות יצאנו עם הילדים לאתר של רשות הטבע והגנים לטייל באחד המסלולים החדשים שלהם באזור המרכז.

בזמן שהמתנו שהתור בקופות יתקצר, סרקתי במבטי את המשפחות שחיכו יחד איתנו (הרגל ידוע שלי😊) והעין שלי התבייתה על אמא שניסתה לצלם את הבת שלה (נראתה סביב גיל 6) ולהעלות את התמונה לאינסטגרם. אין כאמור רע בזה, בעיקר אם זה נעשה בשיתוף פעולה מלא עם הילדה (גם אני עושה את זה מידי פעם כמובן) אבל האופן שבו זה נעשה לא יוצא לי מהראש. אותה אמא התנהגה בחוסר סבלנות משווע כי הילדה לא בדיוק עמדה בפוזה המחוייכת שהיא דרשה ממנה. אחרי עצבים ותחנונים, הילדה נכנעה, חייכה מאוזן לאוזן (באופן מזוייף לחלוטין) והצטלמה. באותה שניה שסאגת הצילום הסתיימה, האמא חזרה להתנהג בעצבנות ובחוסר סבלנות לילדה שלה.

בעקרון לא מדובר פה בסיטואציה חס וחלילה אלימה מכל סוג שהוא שמאלצת דיווח לרשויות הרווחה, ובכל זאת אני לא מצליחה להשתחרר ממנה. הסיטואציה הזו שמתרחשת חדשות לבקרים בכל מקום בארץ (ובעולם) מעידה בעיניי על תופעה רחבה ומדאיגה שמתרחשת בחברה שלנו בשנים האחרונות מאז עידן הרשתות ובעיקר מאז עידן הסלפי.











מה בעיניי הבעייתיות העיקרית בתופעה הזו?

1. העברת מסר לילדים/ות שלנו שמה שחשוב זה מה שרואים כלפי חוץ ושהרגשות הפנימיים פחות חשובים מהנראות הויזואלית. המסר הזה עלול לגרום לילדים/ות שלנו להתנתק מעצמם/ן, מהרצונות שלהם/ן ולהפוך לאנשים מרצים/ות שצריכים לעמוד בסטנדרט של אנשים אחרים גם אם זה לא מתאים לסטנדרט הפנימי שלהם.

בשורה התחתונה אנחנו עלולים לגרום לדור הבא להיות פחות מאושר ומודה על מה שיש לו ואחד כזה שיחיה תמיד בתחושת חוסר והחמצה.

2. תחושת חוסר בטחון וערעור הדימוי העצמי שלנו באופן יומיומי ושוחק – כאשר אנו עסוקים/ות בבדיקה אינטנסיבית של פידים/פרופילים של אנשים אחרים שדואגים שכל התמונות שהם מעלים יהיו הכי נוצצות ומתוקתקות שאפשר, זה עלול לגרום לנו לתחושות של נחיתות וחוסר הערכה עצמית כי אנחנו נרגיש פער גדול בין המציאות המורכבת שלנו לבין המציאות הפלקטית והשטוחה והיפה של אחרים (שהיא רק לכאורה כמובן).

3. רמות נמוכות של אושר – השקעת הזמן שלנו בבחינה של פרופילים אחרים ומושלמים לכאורה ברשתות החברתיות, מרחיקה אותנו מאחת המטרות החשובות של חיינו והיא לחיות את הרגע, את הכאן ועכשיו. ככל שנתרכז יותר בחיים של אחרים, בעיקר אם הם על פניו מושלמים, כך נתרכז פחות בחיים שלנו, במה קורה לנו עכשיו, איך אנחנו מרגישים פיזית ונפשית, על מה אנחנו מוקירים תודה בחיינו וזה עלול לגרום לתחושות מוגברות של חרדה, סטרס ובשורה התחתונה לפחות אושר בחיינו.

מה לדעתי אפשר לעשות כדי להתמודד בצורה מייטבית עם ההשוואות הבלתי נמנעות הללו וההשלכות שלהן?

1. הטלת ספק – גם כשאתם רואים תמונה מושלמת באינסטגרם או בכל רשת אחרת, שימו לעצמכם/ן סימן שאלה דימיוני בסוף התמונה. האם באמת היא כ"כ שמחה כמו שהיא נראית בתמונה? האם באמת היה להם טיול מושלם בחו"ל כמו שהתמונות מספרות? האם באמת היא אמא מושלמת שלעולם לא מתעצבנת כמו שהיא נראית בפוסט? האם באמת הם זוג מושלם והרמוני כמו בסרטון?

שימו לב שההצעה שלי להטיל ספק אינה כדי להמעיט בחייהם של אחרים ולשאוב סיפוק מזה שאולי באמת החיים שלהם לא מושלמים כמו שהם נראים, אלא מטרתי היא שנכיר בעובדה שהחיים של כולם/ן מורכבים כי ככה זה בחיים בין אם נרצה או לא נרצה והשאיפה לשלמות כמו שלפעמים נראה בתמונות היא לא האמת עצמה ואין מה לשאוף אליה כי היא לא קיימת במציאות ותגרום לנו לאכזבה תמידית...

2. הורדת מינון הביקורים והשוטטות שלנו בפרופילים אחרים ברשתות החברתיות – בעיקר אם מדובר בכאלה שמכילים רק (או כמעט רק) תמונות וסרטונים מהונדסים ומושלמים, ולא בעלי תוכן שמעשיר ומקדם אותנו.

3. לעקוב בעיקר (אם לא רק) אחרי אנשים ברשתות החברתיות שנותנים לנו ערך כבני אדם ו/או כאנשי מקצוע, כל אחד בתחומו.

לסיכום,

בואו נשתמש ברשתות החברתיות בחוכמה ולטובתנו ולטובת כולם – נשקף את המציאות המורכבת של החיים ועם זאת החיובית, נשמור ונרחיב קשרים חברתיים/עסקיים, נקדם ונמנף את העסק שלנו כדי שנצליח לתת את המתנה שלנו לעולם וניתן ביטוי למסרים החשובים של כל אחד מאתנו שיכולים לעזור לעוד אנשים ולהייטיב עם חייהם😊

נתראה בבלוג הבא

שלכם/ן,

גלי

54 views0 comments

Recent Posts

See All